"בית בקריית טבעון"
בקצה המרוחק של סמטה מפותלת וצרה בין עצי חורש כבדי צמרות בקריית טבעון, מסתתר שביל סודי מאחורי חומת קקטוסים עצומה. בסופו בתוך בוסתן ותיק נטוע בית מפתיע. חזית המבנה בנויה משני גופים מלבניים ביניהם מחברת קורת בטון חשופה שמקיפה את הבניין. אדריכלות ברוטליסטית בין עצי הפרי בקריית טבעון. הבניין- בית ילדותו של אבי המשפחה תוכנן ונבנה בשנות ה-70 על ידי שני הוריו שהיו מהנדסים אזרחיים. שטח הבית על שני מפלסיו: כ -200 מ"ר.
בסיור בתוך הבית התגלה כי זהו בית שנבנה בקפידה ברוח הזמן. בשנים האחרונות עמד הבית סגור נקי ומסודר, הריהוט והחפצים נותרו במקומם. בסלון האפלולי כורסאות שחורות מבריקות, החלונות עוטים וילונות כבדים מרובי קפלים. מחיצת גרנולית אפורה שצומחת מהרצפה ננעצת בתקרת עץ דקורטיבית מונמכת, מגדירה בנחישות את פינת האוכל. מנורת תחרה חומה מאירה באור צהוב מעל לשולחן עץ מלבני, עם פוליטורה כהה. המשאלה שהביעו בני הזוג, לשמור על אופיו של הבית אבל להקליל את האווירה ולהפוך את החלל לבהיר ושטוף אור וצבע, הביאה אותי להתייחס לפרויקט כאל פרויקט שימור.
מטרת הפרויקט היתה: התאמת הבית על שני מפלסיו למשפחה בת שש נפשות, זאת ללא התערבות במעטפת הבניין. לצורך העניין פורקו כל המחיצות הפנימיות. החלוקה הפנימית החדשה של הבית נשענה על הגריד של הבניין המקורי ועל קנה המידה התכנוני שבין הפרטי והציבורי, תוך תוספת חדר שינה, חדר רחצה ביחידת ההורים ושירותי אורחים בסמוך לחלל הציבורי. חלל המטבח הוגדל על חשבון חדר שירות גדול הצמוד לו, ואוחד עם חלל הסלון ופינת האוכל. המסדרון המקשר בין החדרים הפך לחלל עבודה המפריד וגם מקשר בין האזור הציבורי לפרטי. שולחן העבודה נטוע מול חלון גדול מידות, משקיף אל הנוף ואל עצי הפרי שנטעו לפני כחמישים שנה. דלת הכניסה החדשה לבית העשויה ברזל הינה שחזור מדויק של דלת הכניסה המקורית שהייתה עשויה עץ. קבוע הזכוכית המקורי נמסר לחרש הברזל שבנה את הדלת לפי מידותיו הנתונות. פלטת הצבעים והחומרים שנבחרה לבית היא סקאלה בהירה של לבנים ואבן, בשילוב עץ ופרזול נחושת. כל אלו נפגשים עם שטיח ססגוני, כריות משמחות , ציורים בשלל צבעים מאת אחד הבנים וצמחיה עשירה בפנים ובחוץ. ספסל בטון לבן צף לאורך קיר הסלון ,מאפשר ישיבה בקו צמרות העצים במרחק נגיעה. כורסא שחורה מבריקה מהסלון המקורי עברה טרנספורמציה והפכה רהיט ססגוני. כמו הבית היא זכתה לטוויסט של רעננות.
צילמה: חגית אריאלי.
